חומרי כתיבה
מעגל האלימות והשליטה

 'מעגל האלימות' -  דינאמיקה של יחסי שימוש ושליטה.

מאת: תמיר אשמן.

 

"הגרועה שבחיות היא חיית האדם,

לעצמה ולזולתה היא האכזרית שבאויבים"

(מתוך המוסר הנוצרי – ריצארד בקסטר – מאה 17)

 

 

מבוא:

 

לעתים קרובות אנו משתמשים במושג – 'מעגל האלימות' כמושג יומיומי , אנשים נכנסים למעגל האלימות, אנשים יוצאים מתוך מעגל האלימות. במאמר זה אני מזמין אותנו להיכנס ולבקר בו. לחוות את התנועה בתוכו. ובעיקר להעיז לבחון איפה המעגל מתנהל בחיים הבינאישיים של עצמנו.

 מעגל האלימות פורסם לראשונה ע"י חוקרת אלימות מארצות הברית ב1970 בשם לאונור וולקר. והוא השפיע רבות על תפיסת האלימות והטיפול במרכזים למניעת אלימות בארץ ובכל העולם. במובנים רבים , אני משתמש במעגל יחסים זה,  כדי להבנות בתוכו ולספר  את  הידע שאספתי במרוצת השנים כמטפל קבוצתי ואישי בתחום האלימות במשפחה. ידע זה הינו שימושי ומעשי לכל אדם שחי במערכת יחסים אינטימית עם האחר, לא משנה מה מינו, דתו, גזעו. יש בו מרכיבים אוניברסאליים והוא מאחד בדרכו האומללה את האנושות כולה.  

המעגל מורכב ממספר שלבים או תחנות : שלב צבירת המתח, שלב הניצוץ, שלב ההתפרצות, שלב הרגיעה, שלב האשמה/חרטה, ושלב הפיצוי (ירח הדבש)

 

שלב ראשון – צבירת המתח.  

"אנחנו חרדים זה לזה , וזה מה שעושה אותנו למשפחה" אנג לי

 

אנחנו  כל הזמן נמצאים בתהליך צבירת מתח, ברמה הפיזיולוגית וברמה הנפשית. המתח הנפשי נוצר כתגובה לתחושות פנימיות (מחשבות ותחושות פיזיות).

דוגמא, גבר מספר בקבוצה על  תהליך צבירת המתח הנפשי ומתאר איך הוא שב מהעבודה לביתו -  "איך שאני נכנס הביתה אני מתבאס. אני מצטער שנכנסתי. השקיות מהסופר נמצאות בכניסה,  אחר כך אני נכנס לסלון , הילדה רואה טלביזיה, בקושי מזיזה את המבט שלה לכיוון שלי, הכלים גולשים מהכיור על הגז אין  סיר אחד שמתבשל, האישה רודפת אחרי בפרצוף התשע באב השגרתי שלה, אני בורח להסתגר בחדר השינה, כל המזרון מלא בהרים של כביסה, לא תשתגעו?!".

גבר זה נכנס לביתו עם מערכת אמונות וציפיות מגובשת מאוד על האופן שבו הבית אמור לקבל את פניו. יש לו  גם ציפייה שהחיים יתאימו את עצמם למערכת הציפיות שלו, מבלי שהוא יצטרך לתקשר את ציפיותיו ולקיים עליהם משא ומתן עם הסובבים אותו.

לעתים קרובות מערכת הציפיות שלנו בנויה ממערך שלם של אמונות ותפיסות שהפנמנו בתוכנו במשפחה שבה גדלנו כילדים ואנחנו לא מטילים בהן ספק.

גבר אחד ספר בקבוצה איך הוא היה ער לכך שברגע מסוים במהלך עבודתו עלה במוחו זיכרון ממסיבה שנערכה במקום העבודה של אשתו, ובמסיבה הוא שם לב שגבר אחר, העובד עם אשתו, מסתכל על אשתו במבט שהוא פירש כסקרנות מינית כלפיה. מהרגע שהזרע המחשבתי נשתל עלו תמונות ומצבים שבהן הוא רואה איך אשתו בוגדת בו עם הגבר הדמיוני. הגבר החל  את תהליך של אובדן השליטה. אובדן השליטה מתחיל תמיד ברמת המחשבה, ואחר כך עובר לגוף ולתגובותיו הפיזיות.

המחשבות הרעילות מייצרות תחושות פיזיות קשות ולא נעימות בקצב שהולך וגובר : מתח/חרדה/פחד/כעס וזעם  חום גופו, קצב הלב והנשימה מתחילים להעלות. הגוף נכנס למצב של מועקה ממנה הוא רוצה להשתחרר. הגוף והמחשבה יחפשו אחר תגובות הקלה בתחושות הפנימיות ויתחילו תגובות חיצוניות.

 אשתו כמובן לא יכולה לשמוע או לראות את המחשבות הקשות המתקיפות  את הגבר איתו היא חולקת את חייה. השעות חלפו, הגבר חוזר הביתה, כמובן מושפע מאוד מהרעל הפנימי שהוא יצר וטיפח למשך כמה שעות. בזמן שאשתו מתקלחת, בחיפוש אחר השליטה, הוא מגיב תגובה ראשונה, הוא לוקח את הנייד של אשתו, והחל לבדוק את השיחות היוצאות והנכנסות. תגובה זו כמובן רק מעצימה את החרדה. הוא בוחר בתגובה נוספת, הגבר בוחר לבדוק אחרי הדואר הנכנס והיוצא של אשתו במחשב. כמובן שברגעים אלו הגבר מגיב לסובבים סביבו בחוסר שקט וחוסר סבלנות .

מערכת מחשבתית זו המורכבת מאמונות וציפיות  בפוגשה את המציאות הממשית של חיינו, יוצרת בתוכנו בהווה את המתח הנפשי, היא מייצרת בתוכנו  בספיראלות של מחשבות את תחושת הזלזול בנו , את חוסר האונים, את החרדה , הקנאה והזעם ועוד.

 

שלב שני – הניצוץ.

המתח הנפשי/פיזי אשר מתגלם במחשבות קשות ובחוסר סיפוק , נדחס והופנם ומצטבר בגופו ובנפשו של האדם. מתח נפשי שמצטבר בגוף הינו מצב של סבל ומועקה המתבטא במצב רוח קודר ומנוכר.

כתוצאה ממנגנוני תקשורת לא יעילים וקושי במתן אמון ביחסים, לעתים קרובות הצד שצבר מתח, בוחר בהסתגרות, בתקיפת היחסים באמצעות השתיקה.  

מחשבותיו של הצד התוקף  מאבדות שליטה. הן מייצרות תפיסת מציאות חד צדדית שבו האחר נתפס כמתקיף (בדרך כלל ברמה הנפשית) עם כוונת זדון. לדוגמה – " מילים לא יעזרו פה, רק בכוח היא מבינה .." ; "היא מנסה לחפש אותי, אני אראה לה מה זה לחפש אותי.." ; "היא יודעת כמה זה חשוב לי ובכוונה היא מתעלמת.."; "היא עושה לי את זה דווקא.."

וברגע שחוסר האונים הפנימי הופך לבלתי נסבל, מתרחש 'הניצוץ'. זה יכול להיות רגע מאוד קטן בבית, חסר כל פרופורציה לתגובה המתפרצת שתבוא אחריה. זה יכול להיות מימיקת פנים שלא במקום, איחור של מספר דקות ,  ארוחה לא טעימה, הפניית גב, שיחה  מתארכת בטלפון ועוד.

 

שלב שלישי - התקפה .

צריך הרבה אומץ מצד נשים וגברים להסתכל על עצמם במראת המודעות העצמית שלהם, ולהגיד ביושר אני תוקף ומכאיב לאדם הקרוב לי .

 רוב בני האדם לא ממהרים להגדיר ולתייג עצמם בזהויות שאינן מחמיאות להם. לכן לעתים קרובות אישה יכולה להיחשף לאלימות קשה והיא לא תהיה מודעת אליה, היא תתייחס אליה כשגרת חיים. כמו כן, לעתים קרובות גברים יגדירו "התנהגות אלימה" כהתנהגות הרבה יותר קיצונית מהרפרטואר המאפיין אותם. חשוב מאוד להבין - להתפרצות אלימה יש סוגים וגוונים שונים ורבים.

התקפה מחשבתית/פנימית – התפרצות זאת מתרחשת בתוכו של הצד התוקף, לכאורה, ללא מרכיב של פעולה כלפי חוץ. מחשבותיו של הצד התוקף מייצרות דימויים, ותמונות אלימות. המחשבות נהיות עוינות, הפחד מפני העולם הפנימי יוצר רצון לדכא ולגרש את המחשבות הקשות. הרצון לשלוט ולהפסיק את המחשבות המטרידות רק גורם להגברתן, נוצר תהליך של הסתגרות, ודחיסה של המתח הנפשי , וכלפי חוץ נוצרים  תגובות של ריחוק ,  והאנרגיה התוקפנית מופנית ותוקפת כתופעת לוואי את היחסים עצמם. ניכור ומרחק נוצרים.

 התקפה רגשית/ נפשית/ מילולית – התפרצות זאת היא הנפוצה ביותר. התנהגות המכוונת לפגיעה בערך העצמי ובדימוי העצמי של האחר. סוג זה של אלימות הוא החמור וההרסני מכולם. שימוש במילים פוגעות, קללות גידופים, השפלות, הטחת עלבונות, התקף חסר שליטה של ביקורתיות , השפלה, חשיפה בפרהסיה של סודות משותפים,חוסר כבוד ושתיקות ממושכות ניכור ומרחק ביחסים.

התקפה פיזית – כל כניסה לא רצויה למרחב הפיזי של האחר בכוונה לתקוף, לפגוע. (סטירות, אגרופים, בעיטות, החזקה פיזית של האחר, משיכת שיער, צביטות, מניעת מרחב התנועה הפיזי של האחר, יריקות, ניעור ועוד).

התקפה כלפי רכוש – פגיעה ברכוש (זריקת חפצים, שבירה או קריעה של חפצים, טריקת דלתות, דחיפת חפצים, מכות המוטחות על השולחן או על קירות הבית, חבלה ברכוש).

 

בתחילת דרכי כעובד סוציאלי התחלתי לעבוד במקלט לנשים מוכות במרכז גליקמן בת"א , הופתעתי מהעובדה שהנשים במקלט ייחסו משמעות עמוקה יותר לפגיעתה הקשה של האלימות הנפשית מאשר לאלימות הפיזית.  אישה ששהתה במקלט תקופה ממושכת סיפרה באחד המפגשים " את האלימות הפיזית כבר כמעט שכחתי, אבל את ההשפלות , את זה שהוא הפך אותי לאישה בגובה דשא, מזה אני לא מצליחה להתאושש".

 

 

שלב רביעי - רגיעה .

"אני עוד זוכרת ,איך עיני עייפות מלראות יום עגום,

 בוא בוא כמו פעם, אם אינך לצידי אז אני לא כלום" (ויניסאוס דה מוראס)

 

אחד הגורמים המרכזיים שגורמים להתמכרות למעגל האלימות זה שהוא פשוט עובד בצורה יעילה ומיידית . בדומה לשימוש בסמים,  ההתקפה מספקת באופן מיידי את שחרורו של המתח הנפשי המודחק , השחרור יוצר תחושת הקלה מיידית מהסבל הפיזי והנפשי הנגרם מהמתח הנפשי המצטבר.

המבנה הפיזי והנפשי שלנו , החלקים החייתיים מופעלים ברובד המודע והלא מודע,  כדי להפחית  כאב, להפחית את עוצמת התחושות הלא נעימות המצטברות בגוף. אנחנו זזים באופן לא מודע כשהישיבה על הכסא נהיית לא נוחה, אנחנו משנים תנוחות במהלך שנת הלילה כדי ליצור נוחות בגוף. גוף שמנוהל על ידי שליטת המחשבות המודעות והלא מודעות, מגיב מתוך רצון לעבור מאי נוחות לנוחות.

ההתקפה האלימה כלפי האחר פועלת בעיקרון דומה - הסבל המסתתר בשלב צבירת המתח – כמו יוצר תחושות חזקות ולא נוחות המביאות את התפרצות הזעם.  ואז נוצרת לרגע אצל הצד התוקף הקלה ונוחות משחרור המתח הנפש.

בתחילתה של ההתמכרות לאלימות ,שלב תחושת הרגיעה  יכול להימשך אצל הצד התוקף למשך שעות וימים, אבל עם השנים ועם ההתפרצויות שיבואו משך הרגיעה הולך ומתקצר.

מטופל לימד אותי כשסיפר: "אחרי שהכיתי את אשתי הרגשתי בשקט כזה מבפנים, המחשבות הפסיקו, הייתי במקום מאוד נעים, ממש הייתה לי תחושה של סוטול כאילו הזרקתי סם לווריד"

 בטווח הארוך - אחרי כל התפרצות,  הנפש של  הצד התוקף ושל הצד המותקף, עוברים סוג של קהות פיזית ונפשית. הצד התוקף יעבור תהליך התקהות המערכת הרגשית והתחושתית והיחלשות הולכת וגוברת של המערכת המוסרית.  החיים ילכו ויהפכו לחיים של נטולי תחושות, אדישות קיומית, לסוג של דיכאון סמוי. הקהיית הנפש והגוף יוצרים הזדקקות ל "משככי כאבים" חזקים יותר, ובפעם הבאה האדם יבחר בהתפרצות בעלת עוצמה גדולה יותר. תהליך זה ניתן לעצור ע"י הצבת גבול ברור וחסר סבלנות לאלימות שיעיר את הצד התוקף מהתמכרותו  .

הצד המותקף יסבול מהסתגרות, התנהלות של אדם פצוע וכואב, חוסר ביטחון וחרדה, הצד המותקף חווה חוסר אונים כרוני, בכל מחזור של התפרצות הוא הולך ומאבד את האמונה שיש בו כוחות לפרוץ מעגל זה, תחושה של ייאוש ותבוסה סובבת אותו.

 

 

שלב חמישי- חרטה.

 

"הרגשות הדומיננטיים כגון כעס, זעם ושנאה, חייבים תחילה לצאת, רק לאחר שהם משתחררים, תהיה מסוגל לחוש רגשות עדינים יותר, כגון אהבה , געגועים ואף עצב"

(דר' בייקר)

 

זמן קצר חולף אחרי ההתפרצות האלימה. ההקלה אצל הצד התוקף יוצרת הרפיה פיזית ומחשבתית השקט נכנס לביקור קצר.  והשקט נעים, כמעט מערסל, יש תחושת ערפול ועייפות, רגשות עמוקים יותר ועדינים יותר מרגש הכעס והזעם מתחילים לצוף מבפנים. הצד התוקף כמו מתעורר משינה, וחושיו קולטים את אשתו השוכבת אולי מקופלת בכאב על הכורסה בסלון. לעתים קרובות לאחר שלב הרגיעה יופיע רגש האשמה. האשמה תכרסם את הצד התוקף ותהפוך לתהליך צבירת מתח מסוג חדש. מחשבותיו של הצד התוקף יהפכו לתוקפניות, ארסיות, מיואשות  ופרץ של ביקורתיות עצמית  יתקיף את התוקף מבפנים . מחשבות כמו "איזה אפס אני איזה אפס, איך יכולתי לעשות זאת, איך, אני מפלצת, אני לא ראוי לחיות, איזה מן חיים אלו, אני הורס אותה "

גבר פנה לטיפול אחרי התקף זעם כלפי אשתו, אחרי שהשפיל את זוגתו. לאחר העוול הקשה שביצע בה , הגבר לקח את סכין המטבח וחתך את בטנו שלו. במקרים נפוצים יותר ופחות דרמטיים אחרי ההתפרצות והרגיעה יש פשוט צער ורחמים עצמיים.

ברגעים שאחרי ההתפרצות והרגיעה , התוקף מרגיש שהוא איבד את האובייקט שתקף והוא כואב את אובדן 'החפץ' בהתפרצות של רגשות אבל ועצב. 

הצפה רגשית זו, מתגמלת וממכרת את הצד התוקף, ומסנוורת את הצד המותקף.  התוקף מרגיש שליבו נפתח, הלב שטרם ההתפרצות חש עצמו אדיש ומנוכר מתעורר לחיים, עד כדי אנרגיות של התאהבות באדם המותקף. התוקף מנסה להשיב את ה"חפץ" שאבד בדרכים שאפרט בשלב אחרון של המעגל. 

ניסיוני לימד אותי, כי לא ניתן לרפא בעיית אלימות באלימות. האלימות שבה הצד התוקף מתקיף את עצמו בשלב האשמה/חרטה רק מגבירים את התמכרותו למעגל האכזרי .

 

שלב שישי-  פיצוי ׁ(שלב ירח הדבש).

תחושת האשמה והחרדה מאובדן בן הזוג שהותקף מובילה את התוקף לפעול לריצוי והרגעתו. התוקף יבטא צער עמוק  וחרטה מול הצד המותקף. לעתים קרובות התוקף יבטיח הבטחות לשינוי התנהגותו, של הליכה לטיפול או יקנה מתנות יקרות ערך. בימים ובשבועות שלאחר ההתפרצות ההתנהגות של הצד התוקף תהיה מתחשבת וקשובה לאחר.

בקבוצה שהנחיתי במרכז גליקמן, אישה שסבלה מעשרים שנה של אלימות קשה מצד בן זוג, חשפה את התכשיטים אותם ענדה , הצביעה על הטבעת ביד שמאל ואמרה 'זאת מההתפרצות של 96, הציגה טבעת גדולה יותר מקודמתה 'זה מהבעיטה של 98' , הצביעה על שרשרת הזהב עם לב היהלום שעל צווארה 'זאת מהפעם הראשונה שהוא הרביץ לי'. כרוניקה של אלימות צפויה מראש.

לעתים קרובות, בשנים הראשונות של היחסים, הכאב הנפשי של הצד התוקף מעצם תקיפתו , מסנוור את עיני הצד המותקף. הצד המותקף מגלה סבלנות וסליחה כלפי ההתנהגות התוקפנית, וביחד עם הצד התוקף מייחל ומקווה שזאת תהיה הפעם האחרונה. שני הצדדים נמצאים בתוך המעגל ושניהם לא ערים למחזוריות הספיראלית שלו.  בכל סיבוב של המעגל, ההתפרצות תהיה חזקה יותר, והחרטה תהיה קצרה יותר. לאחר שנים של חיי אלימות- החרטה והאשמה ייעלמו כליל, וכך גם אנרגיית הפיצוי שבאה בעקבותיהם.

לסיכום,

כאשר גברים בקבוצת גברים לומדים את המעגל האלימות זהו רגע משמעותי בחדר ובחיי הקבוצה. הם מתרגשים, המעגל מדבר אליהם, ומתאר את התנהגותם הם חשים הזדהות. הם חשים כי הם לראשונה מקבלים הכרה בבעייתם.  הם לא לבד, מבינים אותם ויש תחושת תקווה בחדר שאם יש מעגל כה ברור, ניתן גם לצאת ולהיגמל ממנו. כדי שהלמידה בקבוצה לא תהיה תיאורטית אני תמיד מבקש מהם להביא דוגמאות מחייהם לכל שלב במעגל. החדר הקבוצתי מתמלא בשיתופים ובסיפורים אנושיים עצובים ומכאיבים , סיפורים שלמים של גברים חסרי אונים ביכולתם ליצור קשר אינטימי המבוסס על כבוד , שוויון וקבלתו המלאה של האחר.

 

מקורות:

אשלי מונטגיו: על התוקפנות האנושית. הוצאת עם עובד. תל אביב.

דונלד ו' ויניקוט :עצמי אמיתי, עצמי כוזב. הוצאת עם עובד. תל אביב.2009.

סטיוון א. מיטשל :תקווה ופחד בפסיכואנליזה. תולעת ספרים. תל אביב. 2003

ג'סיקה בנג'מין:כבלי האהבה.דביר.2005.

 
מאמר חדש על טיפול בגברים
במאמר זה אני מנסה לתאר את הקשיים ואת הצרכים של גברים במרחב הזוגי-משפחתי. לעתים ...
[לידיעה המלאה]
הרצאה בכנס ההשנתי של העובדים הסוצייאלים 25.11
ב25 לנוב אעביר הרצאה קצרה על טיפול בגברים בחברה הישראלית -

ממעגל ...
[לידיעה המלאה]
משפט השבוע. 10/10/14
10/10/14

"
"לא המין החזק הוא זה שישרוד, וגם לא המין החכם הוא זה ...
[לידיעה המלאה]
אתר חדש על המודל והמשחק הגאומטרי שפיתחתי
מוזמנים לאתר חדש המציג משחק בניה גאומטרי שפיתחתי. באתר יש סרטים, מאמרים, וחנות ...
[לידיעה המלאה]
המלצה לשיר /סרט/ מאמר/סיפור יומי..
1/10/14
סרטון חזר על ההתייחסות המשפילה ביחס לנשים בפרסומות
[לידיעה המלאה]
הרצאה - ההתייחסות לגברים בחברה הישראלית
בהרצאה זו הנמשכת כ27 דקות אני מציג חלק מההבנות והאתגרים ביחס לטיפול בגברים ...
[לידיעה המלאה]
 
שלח לחבר | הדפס | הוסף למועדפים | מפת אתר | לאתר של מאיה בן יעקב | סוגי המפגשים | צור קשר | חומרי כתיבה